הרף

למה להתחיל ממודל שכבר ברור שהוא פשוט מדי?

שאלתי את זה פעם, והתשובה הייתה מעניינת יותר מהשאלה.

מתחילים מהפשוט, בכוונה. לא כטיוטה ראשונה שתוחלף אחר כך, אלא כרף. המודל הפשוט מראה איך הבעיה נראית לפני שמישהו התחכם איתה. כל מה שנבנה אחריו צריך לעבור אותו, וכדאי לדעת בכמה.

לא פעם המודל המתוחכם מנצח. לפעמים לא.

אחד הפרויקטים שלי הוא מודל נטישה (churn), שמנבא מי מהלקוחות עומד לעזוב. תכננתי ללכת על המודל המתוחכם. הפשוט היה שם רק כדי להפסיד. הוא לא הפסיד. התוצאות יצאו זהות, ולכן, ההמלצה הייתה על הפשוט: הוא עושה את אותה עבודה, ואני יכולה להסביר אותו למי שמשלם עליו.

בלי רף להשוואה, הייתי מוסרת את המודל המתוחכם, ואף אחד לא היה יודע שלא היה בו צורך.

לגלות אם התחכום משתלם זה אחד הדברים הכיפיים בעבודה שלי.

וזה גם השלב שהכי קל לדלג עליו, כי אף אחד לא רואה שדילגו.

אם המתוחכם לא מנצח את המתבקש, הוא לא באמת מתוחכם.